שלום לקוראי הבלוג,
הבלוג הזה נפתח לטובת תלמידי, משתתפי הקורס "הכשרת מורים למאה ה-21 תשע"ג" בהנחיית ד"ר רפי דויוזון. הסטודנטים לתואר שני בקורס "טכנולוגיות מידע לסוגיהן" בתואר השני באונ. הפתוחה ואחרים.
הבלוג מלווה את הרצאתי בנושא בלוגים, ומשמש כסדנה להתנסות בסביבת הבלוג.
בפוסט זה אספר על שימוש בבלוגים בהכשרת מורים ובהשכלה הגבוהה, בהתבסס על נסיוני הצנוע.
בכל אחת מהרפתקאותי בסביבת הבלוג נדרשתי לשאלה:
האם גם לכם זכורות חוויות או מחשבות או התלבטויות בשאלה: האם להשתמש בבלוג?
אנא שתפו אותנו (כתבו תגובות לפוסט זה).
כמרכזת הקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן - תיאוריה ויישום" (תואר שני באו"פ) אני משתמשת בסביבת הבלוג, אם כפלטפורמה שיתופית לארגון הקורס (זו איננה הפלטפורמה היחדה), או כבלוגוספירה, אשר מאחדת את הבלוגים האישיים של כל משתתפי הקורס. בפלטפורמה השיתופית לכולם זכויות עריכה, ומידי שבוע סטודנט (או צוות) אחראי על סיכום מאמרי השבוע בפוסט השבועי, וכולם מגיבים, שואלים, מוסיפים (הערות, דוגמאות, התנסויות אישיות, הפניות, קישורים וכד'). על הבלוגוספירה של הבלוגים האישיים בקורס בצעתי מחקר, בשיתוף עם ד"ר אינה בלאו ותמי נויטל, ואת ממצאיו הצגתי בכנס צ/ייס (2009).
אפשר לקרוא את המאמר, להאזין להרצאה ולצפות במצגת המלווה.
הממצא המרכזי של המאמר הוא: הפעולות הבאות עשויות להגביר אינטראקטיביות בין הלומדים בסביבת בלוגים: (1) כתיבת רשומות מביעות קירבה, (2) שיתוף קוראים במחשבות, בניסיון עבודה ובחוויות אישיות או לימודיות, והימנעות מהספקת מידע גרידא, (3) עידוד גלוי של תגובות עמיתים ו(4) מתן מענה לתגובות שהתקבלו.
מה דעתכם על הממצאים הנ"ל? האם יש לכם התנסויות שתומכות בממצאים הללו, או סותרות אותם?
כתבו על כך בתגוסות לפוסט זה.
בקורס לתואר שני בהכשרת מורים היה הבלוג מרכיב מרכזי בקורס. אני, מרכזת הקורס, פרסמתי מידי שבוע פוסט שעסק בחומר שנלמד באותו שבוע, הסטודנטים הגיבו על הפוסטים שלי, ובנוסף ניהלו בלוגים אישיים, ליוו באופן צמוד בלוג של עמית אחד, והגיבו באופן מזדמן לפוסטים של עמיתים אחרים. עמיתי, המורים האחרים בתכנית התואר השני, הוזמנו להיות שותפים בבלוג שלי, אך קולם לא נשמע. מדוע לא נשמע קולם של המורים האחרים? הביעו דעתכם על כך בתגובות.
לפני כחודשיים פורסם דו"ח הורייזן 2013, ולפי הדו"ח
המגמות המרכזיות בלמידה ובהוראה בהשכלה הגבוהה ב-5 השנים הקרובות יהיו:
-פתיחות - בתכנים, בנגישות למידע, שקיפות,
-קורסים מקוונים המוניים בחינם – MOOCs
-מיומנויות תקשורת וחשיבה בעקר בלמידה בלתי פורמלית
-נגישות למקורות מידע ויכולת שימוש בהם
-שינוי בתפקיד המורה, כמו הצורך ללמד בסביבה דיגיטלית, בסביבה מקוונת, בסביבה שיתופית,
המגמה המרכזית בהשכלה הגבוהה בשנה הקרובה (2013) לפי דו"ח הוריזן היא:
אתם מוזמנים להביע מחשבות, ציפיות, חששות, תחזיות, משאלות וכד' כתגובה לפוסט שלי, וכתגובה לתגובות עמיתיכם.
הבלוג הזה נפתח לטובת תלמידי, משתתפי הקורס "הכשרת מורים למאה ה-21 תשע"ג" בהנחיית ד"ר רפי דויוזון. הסטודנטים לתואר שני בקורס "טכנולוגיות מידע לסוגיהן" בתואר השני באונ. הפתוחה ואחרים.
הבלוג מלווה את הרצאתי בנושא בלוגים, ומשמש כסדנה להתנסות בסביבת הבלוג.
בפוסט זה אספר על שימוש בבלוגים בהכשרת מורים ובהשכלה הגבוהה, בהתבסס על נסיוני הצנוע.
בכל אחת מהרפתקאותי בסביבת הבלוג נדרשתי לשאלה:
האם גם לכם זכורות חוויות או מחשבות או התלבטויות בשאלה: האם להשתמש בבלוג?
אנא שתפו אותנו (כתבו תגובות לפוסט זה).
כמרכזת הקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן - תיאוריה ויישום" (תואר שני באו"פ) אני משתמשת בסביבת הבלוג, אם כפלטפורמה שיתופית לארגון הקורס (זו איננה הפלטפורמה היחדה), או כבלוגוספירה, אשר מאחדת את הבלוגים האישיים של כל משתתפי הקורס. בפלטפורמה השיתופית לכולם זכויות עריכה, ומידי שבוע סטודנט (או צוות) אחראי על סיכום מאמרי השבוע בפוסט השבועי, וכולם מגיבים, שואלים, מוסיפים (הערות, דוגמאות, התנסויות אישיות, הפניות, קישורים וכד'). על הבלוגוספירה של הבלוגים האישיים בקורס בצעתי מחקר, בשיתוף עם ד"ר אינה בלאו ותמי נויטל, ואת ממצאיו הצגתי בכנס צ/ייס (2009).
אפשר לקרוא את המאמר, להאזין להרצאה ולצפות במצגת המלווה.
הממצא המרכזי של המאמר הוא: הפעולות הבאות עשויות להגביר אינטראקטיביות בין הלומדים בסביבת בלוגים: (1) כתיבת רשומות מביעות קירבה, (2) שיתוף קוראים במחשבות, בניסיון עבודה ובחוויות אישיות או לימודיות, והימנעות מהספקת מידע גרידא, (3) עידוד גלוי של תגובות עמיתים ו(4) מתן מענה לתגובות שהתקבלו.
מה דעתכם על הממצאים הנ"ל? האם יש לכם התנסויות שתומכות בממצאים הללו, או סותרות אותם?
כתבו על כך בתגוסות לפוסט זה.
בקורס לתואר שני בהכשרת מורים היה הבלוג מרכיב מרכזי בקורס. אני, מרכזת הקורס, פרסמתי מידי שבוע פוסט שעסק בחומר שנלמד באותו שבוע, הסטודנטים הגיבו על הפוסטים שלי, ובנוסף ניהלו בלוגים אישיים, ליוו באופן צמוד בלוג של עמית אחד, והגיבו באופן מזדמן לפוסטים של עמיתים אחרים. עמיתי, המורים האחרים בתכנית התואר השני, הוזמנו להיות שותפים בבלוג שלי, אך קולם לא נשמע. מדוע לא נשמע קולם של המורים האחרים? הביעו דעתכם על כך בתגובות.
הבלוג של "חינוך בגיל הרך" - תואר שני במכללת לוינסקי
הבלוג יעסוק במתרחש בתכנית התואר השני "חינוך בגיל הרך" במכללת לוינסקי.
לפני כחודשיים פורסם דו"ח הורייזן 2013, ולפי הדו"ח
המגמות המרכזיות בלמידה ובהוראה בהשכלה הגבוהה ב-5 השנים הקרובות יהיו:
-פתיחות - בתכנים, בנגישות למידע, שקיפות,
-קורסים מקוונים המוניים בחינם – MOOCs
-מיומנויות תקשורת וחשיבה בעקר בלמידה בלתי פורמלית
-נגישות למקורות מידע ויכולת שימוש בהם
-שינוי בתפקיד המורה, כמו הצורך ללמד בסביבה דיגיטלית, בסביבה מקוונת, בסביבה שיתופית,
המגמה המרכזית בהשכלה הגבוהה בשנה הקרובה (2013) לפי דו"ח הוריזן היא:
MOOCs - Massively open online coursesואני תמהה מה יהיה מקומם של הבלוגים (לצד מערכות לארגון ולניהול למידה אחרות)?
קורסים מקוונים רבי משתתפים חינמיים יפותחו ויהיו פופולריים בשנה הנוכחית
אתם מוזמנים להביע מחשבות, ציפיות, חששות, תחזיות, משאלות וכד' כתגובה לפוסט שלי, וכתגובה לתגובות עמיתיכם.


בלוגים מאפשרים לכל אחד להביע את חוויותיו האישיות סביב נושא המועלה בפוסט. החשש העיקרי שלנו הוא שאנו מגדלים דור שעסוק בחוויות שלו ולא תמיד בלמידה והתעניינות מעמיקה בתוכן ובידע המוצג לו . הבלוג לא מכוון למחויבות לקריאה ועיון אלא בעיקר לרצון להגיב.
השבמחקאכן הבלוג הוא סביבה חפשית, שמקנה לכל קורא את הזכות להגיב.
מחקזכות ולא חובה.
זהו אחד האיפיונים המשמעותיים של סביבת למידה חדשנית, אשר משאירה בידי הלומד את האחריות ללמידה שלו.
אין חובה אלא זכות.
זו גישה אחרת. זו תפיסה אחרת.
אני מאמינה בגישה הזו, אך לא כולם מאמינים בגישה זו.
נילי
שלום רב,
מחקהיום אני פוגש בפעם הראשונה מה זה בלוג, לדעתי מעניין ואני מתכוון להשתמש בעיקר בניהול יומן פדגוגי בהתנסות מעשית,
כל טוב,
נעים
מאוד מסכימה אתך נילי, לצערינו לא כולם בגישת האחריות...
מחקלגבי הממצא הראשון אני חושבת שהמשיב מביע את עמדתו בכתיבת הרשומה יותר מאשר הבעת קירבה.
בכתיבת פוסטים אנחנו או שנדרשים לכתוב בזמן פעילות, או שמתעניינים ומביעים עמדה כלפי הנקרא..
אני מסכימה עם יוני. לפעמים אני מעוניינת לשמוע רק את המרצה, בעיקר אם הוא בעל שיעור קומה. ופחות את המשתתפים. קרה בקורס עם פרופ' אסא כשר. באתי במטרה מוצהרת לשמוע אותו והתאכזבתי שהקורס היה מבוסס על הלומדים.
מחקהצורך בתגובה של כל משתתף בקורס ישפר את מיומנות ההבעה והביקורת שלא באה לידי ביטוי לרוב בלמידה רגילה
השבמחקהתנסות בכתיבה יכולה בהחלט לשפר את ההבעה בכתב, וגם את התקשורת עם האחרים. זהו רווח סמוי מן השימוש בבלוגים.
מחקרווח גלוי הוא האפשרות לקרוא מתוך עניין, ויותר מכך - להגיב מנקודת המבט האישית והרלוונטית לכולה.
נילי
פתחתי כבר מספר פעמים בלוגים אבל אחרי כמה שבועות של הפסקתי...
השבמחקהקושי לדעתי הוא בהתמדה ובבחירת סביבה עיקרית לעבודה. בתקופה האחרונה אני מעדיפה לעבוד בסביבה של אתר שבו אני מכניסה כתבות וקישורים:
http://www.racazt.022.co.il
לאחר ההרצאה הקודמת שתמי סיפרה על הרעיון של סיכום הקישורים והחידושים בכל שבוע, אני חושבת אולי ליישם את הרעיון ולחזור לבלוג...
השאלה שלי תמיד למה להיתמכר השבוע????
תמר,
מחקהדילמה שלך היא דילמה של עשירים ומאושרים; את עשירה בתחומי עניין ובידע; את צריכה לבחור רק נושא אחד לטיפול בכל פוסט, ולוותר על מספר נושאים שמעניינים אותך.
ועוד משהוא: עניינתי בבלוג שלך, ואהבתי מאוד את דרך הכתיבה שלך, וגם את התכנים בהם בחרת לעסוק.
המשך פורה
נילי
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
מחקהיתרון של בלוג שהוא נגיש ומאפשר שיתוף בקלות. יש מקרים שהטקסט ארוך, ראשוני, ולא מועיל לקורא.
השבמחקאתה מעלה סוגיה חשובה מאוד: אורך הפוסט!
מחקבסביבות המקוונות אנו נוטים לקצר, לצמצם, להתמקד בעיקר ולוותר על פרטים כמו רקע והקשר.
בלוגרים מתחילים - לעתים לא מכירים את הקודים הללו וחוטאים בכתיבה מפורטת וארוכה. קרוב לוודאי שהם יתבייתו בסביבה החדשה וישנו את כתיבתם.
גם בלוגרים ותיקים כותבים לעתים בסגנון "הישן", ואז בדרך כלל יש כוונה בדרכם זו.
נקודה לחשיבה.
נילי
שלום תמי,
השבמחקמנסיוני האישי, האינרקטיביות בין הלומדים מביאה אכן לקירוב כפי שציינת , במיוחד בקורסים של שנה א' בהתמחויות יחודיות, ובעיקר שיתוף הלומדים במחשבות ובתובנות לאחר ההרצאה בכיתה, וגם לדעתי הם עוצמתו של הכלי.
השיעור לא מסתיים בצילצול, ומבחינה קונסטרוקטוביסטית הוא ממשיך להבנות עוד ועוד ידע.
היה מעניין אותי לדעת מה כתבת באמרך על המוסף של הלמידה הרפלקטיבית האישית והקבוצתית, והיכולת לבצע מטקוגנציה בתגובה למחשבות של עמיתים שהעלו בבלוג האישי שלי או של משהו אחר.
שאלה מעניינת.
מחקגם אני ממתינה לתשובתה של תמי.
נילי
הקורס מחזק את האמונה שאם תרצו ...
השבמחקאשמח לשמוע מעט יותר על האמונה ועתידה.
מחקנילי
אני מודה שעד עכשיו אני לא הצלחתי לגרום למעורבות ממשית של הסטודנטים שלי בפורומים. אני רוצה לנסות לערב אותם ריגשית ולבקש משוב ודעות ולראות אם זה משנה את התמונה.
השבמחקלקחת על עצמך משימה מאתגרת מאוד!!
מחקאשמח אם תמשיך לתעד ולעדכן אותנו במעשיך, במחדליך ובתגובות הסטודנטים.
בהצלחה!
נילי
הבחירה בשימוש בבלוג בהוראה הוא גם פדגוגי - איך הבלוג יאפשר ללומד להגיע לתובנה (או תובנות) לגבי הנושא הקורס.
מחקכתבתי באריכות רבה, את מחשבותי על שימוש בבלוגים בהכשרת מורים,
מחקא. מאוד לא נוח חלון כתיבה כ"כ קטן (מעודד לכתוב כ-3 שורות כי קשה להסתכל באופן רפלקטיבי על הכתיבה).
ב. כשכמעט סיימתי, המערכת זרקה אותי החוצה, ולכן ויתרתי ואני כותבת רק את הערותי למערכת הנוכחית.
בררת המחדל של הכתיבה - פונט קטנטן, אותי זה קצת מ ע צ ב ן
מחקאני רוצה להתייחס לאינטראקציות בין הסטודנטים מהיבט נוסף והוא מדד הפופולריות. אמנם אין לי נסיון רב בהפעלת בלוגים במתכונת שהצגת, אולם אני מעבירה קורסים מקוונים ומשתמשת בפלטפורמות הדורשות אינטראקציה ותגובות. מנסיוני הדל אני רואה היבט חברתי באופן התתגובות- סטודנטיות "פופולריות"- הנחשבות לחזקות גם מחוץ לקורס המקוון, כאלה שיש להן רשת חברתית חזקה, יזכו לתגובות, עידוד ויחס רב יותר מסטודנטיות שלא מוכרות ב"חיים האמיתיים" אתם מכירים את זה?
השבמחקאני מתחבטת בשאלה ... to blog or לא מעט, בעיקר כי נראה לי שהבלוג אמור לשמור על מתח "יציב" של עניין , מצד אחד, ועל חשיפה, שלא תמיד מתאימה לי, מצד שני.
השבמחקבלוג העוסק במחקר אופנה ישראלית, תחום חלוצי שנמצא בחיתוליו, בו אני עוסקת, וגם סטודנטים שלי במסגרת פרו"ס, נראה לי מאתגר.
בנוסף, נראה לי מעולה כפלטפורמה להעלאת איורי אופנה, תחום חזק שלי, שעד כה נותר בעשרות סקצ'בוקים שלי, ועל לוחות מחיקים בשיעורים.
שלום,
השבמחקהבלוג הוא כלי קל לשימוש שמאפשר גישה לכל אחד ברשת. אשר מעצים הפן של האינטראקטיביות בין הלומדים בסביבת ומחוץ לסביבה, גם כן נותן האפשרות לכתוב ולהביע דעות, אשר מחזק קריאה, כתיבה, וחשביה.
אמתיאז
תגובה לפוסט בבלוג: לתעד או לא לתעד! כמה אני מעוניין בחשיפה.
השבמחקהפנים של האדם מול המחשב ותנועת האצבע המהססת מצביעות על ההססנות של לתעד או לאו!
אבראהים